משלוח בדרך: איך וולט ותן ביס משפיעות על הכיס שלך ועל הכנסות המדינה

חברות המשלוחים המהירים, וולט ותן ביס, הפכו לחלק מהשגרה של רבים מאיתנו. אך מה המחיר האמיתי שאנחנו משלמים על הנוחות הזו?
Screenshot_1

הישראלים ידועים באהבתם למזון טוב – בין אם מדובר באוכל ביתי ובין אם במשלוחים מהירים. בשנים האחרונות, וולט ותן ביס הפכו לשחקנים מרכזיים בתחום, וגרמו לכולנו להאמין שארוחה טובה תמיד במרחק לחיצה. אבל בעוד שהאוכל מגיע אלינו בקלות, ההשלכות שלו על הכיס, על ענף המסעדנות והמדינה פחות ברורות.

נתונים יבשים

השוק הישראלי מתרגל להזמין אוכל מכל מקום ובכל שעה. הנה כמה נתונים שמשקפים את המצב:

  • כ-100,000 הזמנות נעשות ביום, בממוצע של 100 שקלים להזמנה.
  • המשמעות היא שווי שוק יומי של כ-10 מיליון שקלים, או כ-3.6 מיליארד שקלים בשנה.

היכן החברות משלמות מס על הרווחים שלהם

כחברות בינלאומיות, וולט ותן ביס משלמות מסים בהתאם לחוקים של המדינות שבהן הן רשומות. ברוב המקרים, זה אומר שהמיסים לא מגיעים לקופת המדינה הישראלית, ויוצרים פער בין הרווחים המקומיים להכנסות המיסוי.

בהנחה שהרווח לפני מס הוא 50% משווי השוק, ניתן לחשב את המס שהמדינה מפסידה כדלקמן:

  1. שווי השוק:
  • יומי: 10 מיליון שקלים
  • חודשי: 300 מיליון שקלים
  • שנתי: 3.6 מיליארד שקלים
  1. חישוב הרווח לפני מס:
  • יומי: 5 מיליון שקלים (50% מ-10 מיליון שקלים)
  • חודשי: 150 מיליון שקלים (50% מ-300 מיליון שקלים)
  • שנתי: 1.8 מיליארד שקלים (50% מ-3.6 מיליארד שקלים)
  1. מס הכנסה של 20%:
  • מס יומי: 1 מיליון שקלים (20% מ-5 מיליון שקלים)
  • מס חודשי: 30 מיליון שקלים (20% מ-150 מיליון שקלים)
  • מס שנתי: 360 מיליון שקלים (20% מ-1.8 מיליארד שקלים)

לפי חישובים אלה, המדינה מפסידה כ-30 מיליון שקלים במסים בחודש וכ-360 מיליון שקלים בשנה, אם הרווח של החברות עומד על 50% משווי השוק.

פגיעה בעובדים

למרות שכולנו מתלוננים על השליחים של וולט ותן ביס ועל הסכנה בכבישים ובמדרכות הפכו עלינו לא לשכוח שהם בעוד מירוץ להספיק למשלוח הבא אם זה בחורף הגשום או בקיץ השרבי . למרות שהם מביאים את הארוחות החמות במהירות, הם מתמודדים עם תנאי עבודה לא קלים: הכנסה לא יציבה, היעדר הטבות סוציאליות ותנאי עבודה מאתגרים. כדי להפוך את העבודה ליותר מעוד סטוץ, יש לדאוג לזכויות שלהם.

איך זה פוגע בצריכת אוכל

בעוד שהמשלוחים הופכים להיות חלק אינטגרלי מחיי היומיום שלנו, המסעדות מתמודדות עם תחרות חדשה – הנוחות. הישראלים מזמינים יותר מבחוץ, מה שמעלה את הוצאות המזון ומפחית את הבישול הביתי במיוחד בערים המרכזיות . האם אנחנו מתקרבים לעידן שבו כל אחד הוא שף משלוחים?

איך הפגיעה קורת בענף המסעדנות

מצד המסעדות, העלויות של שירותי המשלוחים עולות על שווי כל מנת פלאפל. חברות המשלוחים גובות עמלות גבוהות, ולעיתים קרובות מסעדות מתקשות לשמור על רווחיות. במילים אחרות, לא כל מה שנראה טעים מבחוץ, משתלם מבפנים. כמו כן וולט ותן ביס לקוחות בממצוע 20-30% מההזמנה לא כולל משלוח
כאשר אין אישור למסעדן להחזיר 2 תפריטים :
1. תפריט משלוחים
2. תפריט ישיבה במסעדה

עליית המחיר צורגשת אצל הצרכן בכל דרך שיצורך את האוכל במסעדה

כמו כן מכיוון שהדאטה בייס של הלקוחות הוא של וולט ותן ביס אין קשר בן המסעדה ללקוח
יש מקים שבהם לקוחות מתלוננים על האוכל ומקבלים זיכוי ישיר מוולט ותן ביס ללא קשר לספק האוכל.

כדי להתמודד עם האתגרים שמציגות חברות משלוחים כמו וולט ותן ביס, המדינה יכולה לנקוט במספר צעדים רגולטוריים:

1. רפורמה במיסוי

  • מיסוי בהתאם להכנסות מקומיות: המדינה יכולה להטיל מס על הכנסות שמיוחסות לפעילות בישראל, גם אם המטה של החברה ממוקם בחו"ל. כך ניתן להבטיח שההכנסות שנוצרות בשוק המקומי יובילו להכנסות ממסים לטובת הציבור.
  • הסכם מס בינלאומי: שיתוף פעולה עם מדינות אחרות לחתימה על הסכמי מס בינלאומיים יכול לסייע להבטיח ששום חברה לא תתחמק ממס באמצעות תכנון מס אגרסיבי.

2. הגנה על זכויות עובדים

  • הגדרת מעמד השליחים: המדינה יכולה להגדיר בצורה ברורה את מעמד השליחים בחברות המשלוחים ולוודא שהם זכאים לזכויות הסוציאליות הנדרשות, כגון ביטוח לאומי ופנסיה.
  • הבטחת תנאי עבודה מינימליים: רגולציה המבטיחה תנאי עבודה מינימליים, כמו שכר מינימום לשעה, הפסקות מוסדרות, והגבלת שעות העבודה.

3. תמיכה במסעדות מקומיות

  • הגבלת עמלות: המדינה יכולה לקבוע תקרה לעמלות שחברות משלוחים גובות מהמסעדות, על מנת להבטיח שמסעדות יוכלו להישאר רווחיות ולא ייאלצו להעלות מחירים לצרכנים.
  • קידום צריכה מקומית: יוזמות לעידוד צריכה מקומית, כמו קמפיינים ציבוריים או סבסוד עבור מסעדות המציעות משלוחים.
  • אישור תפריטים ייעודיים למשלוחים : דהיינו כניסה לחוזי מול חברות ענק

4. הגברת השקיפות והפיקוח

  • דרישות שקיפות: חברות משלוחים יחויבו לפרסם מידע שקוף על העמלות, המסים שהם משלמים, ותנאי העסקה של השליחים.
  • פיקוח על האיכות: רגולציה שתוודא כי איכות המזון במשלוחים תואמת לסטנדרטים של איכות המסעדה.

הצעדים הללו יכולים לסייע ביצירת איזון הוגן בין האינטרסים של החברות, המסעדות, העובדים, והצרכנים, תוך כדי שמירה על הכנסות המדינה ויוקר מחיה בר-השגה.

לסיכום

וולט ותן ביס שינו את הדרך שבה אנחנו צורכים מזון, והגיע הזמן שגם המדינה תתמודד עם השינויים הללו. יוקר המחיה וההכנסות ממסים הן רק חלק מהסיפור. הגיע הזמן לראות שהאוכל מגיע עם חשבון הרבה יותר רחב מהמנה עצמה.

דילוג לתוכן